את הרב צבי הוא מכיר היטב מששת שנות לימודיו בכפר חב״ד. לאשר סרור זכרונות מאותם ימים רחוקים, אך לא רק. בחודשים האחרונים לחייו של מורו הרב צבי גרינוולד ז״ל ההשגחה העליונה זימנה ושוב נצטלבו דרכיהם.
על זכרונותיו משנות לימודיו בבית הספר הוא מספר:
״הוא לימד אותנו בבית הספר בכפר חב"ד והיה כיף לשמוע את ההרצאות שלו. היינו שומעים הרבה את ההרצאות שלו בערב. שקט, דממה- כשהוא היה נותן הרצאה אף אחד לא היה מדבר״
שנים רבות אחר כך, בהדסה עין כרם. באותה המחלקה. באותו החדר:
״מאז התנתקתי מכפר חב"ד הייתי מאושפז בטיפולים ובמקרה הייתי צריך לבוא להדסה אין כרם, אני בא לשם הכינו לי מיטה, התאשפזתי ופגשתי את הבן שלו. הבן שלו התחיל לספר לי אל חב"ד ואני אמרתי לו "שמע, חב"ד- נולדתי שם, 6 שנים למדתי בחב"ד! " ואז הוא שאל את מי אני מכיר והתחלתי להגיד לו שמות: את משה דרעי, אסולין.. ואז הוא שואל אם את צבי אני מכיר אמרתי לו:"בטח אני מכיר איך אני לא הכיר אחד כזה גבוה, בריא כאלו ידיים…הוא אומר לי: "הינה הוא פה במיטה" אמרתי לו: "לא יכול להיות, אתה צוחק עלי" אז הלכתי למיטה לראות. הסתכלתי על התג ראיתי שבאמת זה הוא. כשנכנסתי אל החדר הוא שאל את הבן שלו "מי נכנס פה לחדר, יודע לדבר עברית, יהודי?" אמר לו כן אז שמחנו. הוא שאל אותי איך קוראים לך אמרתי לו את שמי והוא אמר שהוא מכיר אותי מבית הספר,
טיפלנו בו. הוא היה יוצא בחוץ, הייתי עושה לו מסאז׳ים ברגלים תמיד
הזיכרון שלו עבד הוא היה עובד. היה מדבר..ממש חיזק!״