כבן משפחה, לרב ויינגרטן היו רגעים לא מעטים במחיצתו של דודו הרב צבי גרינוולד.
ובדברו על הדוד, ׳מימד׳ הזמן, שזור לאורך כל השיחה.
הרב גרינוולד ידע להעריך את יוקרו של הזמן, יוקרו של הרגע. ולנצל את הזמן באופן החיובי ביותר- באופן שבו ראוי ליהודי לעשות שימוש ב׳זמן׳
״תמיד הרגשנו שאכפת לו מכל אחד.
ואף פעם לא ראינו אותו עסוק בדברים של ביטול של זמן ובדברים שהם
לא לאסוף זכויות ברוחניות, תמיד להגיד איזה משהוא טוב בלימוד או לעשות
איזה דבר של חסד או מילה טובה לומר ליהודי, זה מה שהיה כל המהות שלו
וזה מה שתמיד ניתפס בעיננו״
״מה שהעסיק אותו בעולם הזה זה לאסוף זכויות לעולם הבא,זה זה מה שהוא
עשה פה, לא עניין אותו כסף ולא דברים אחרים מה שאנשים עסוקים פה בעולם.
תמיד הוא חיפש איפה אפשר להוסיף עוד זכויות״
כבני משפחה, הרב גרינוולד ז״ל והרב ויינגרטן נכחו זה בשמחות של זה,
״היינו נפגשים בעיקר בשמחות, הוא בא לשמחות שלנו ואנחנו היינו מגיעים לשמחות אצלכם.
מאד חם , מאוד מקבל בחום, בלבביות גדולה..״
הרב ויינגרטן מספר על ההתעניינות והאיכפתיות הכנים והאמיתיים שאפיינו את הרב גרינוולד: ״כשהוא שאל מה שלומכם הוא
באמת רצה לשמוע, זה לא היה רק כדי לצאת לידי חובה, ראינו שבאמת איכפת לו
מה שלומנו והוא רוצה לשמוע ומעניין אותו״
באהבת ישראל הרבה שכה אפיינה אותו, לא דאג הרב צבי גרינוולד ז״ל לניצול הזמן האישי שלו אלא היה איכפת לו על הזולת שאף הוא יממש את ה׳זמן׳ באופן המיטבי ביותר- לנחת רוח לקב״ה.
״הוא רוצה להגיד לנו מה אפשר לעשות פה בעולם ואיך אפשר להסתכל פה על דברים, תמיד היה מחפש איפה אפשר להביא תועלת!״
