בספרו על דודו הרב צבי גרינוולד, ר׳ אפרים קעניג, מתקשה לעלות את המילים ׳זכרונו לברכה׳ על דל שפתיו, כמי שזכה להתארח אצלו בשבתות, חגים וימים טובים, צבר זכרונות נעימים ומתוקים רבים.,״כל כולו תפס אותי, הדמות שלו, החיוכים שלו, הדיבורים שלו, החינוך שלו, הסיפורים שלו סביב החינוך״
היות ור׳ אפרים קעניג עוסק אף הוא בחינוך כמלמד ילדי תשב״ר. תמיד היה דודו הרב צבי גרינוולד מתעניין אצלו אודות הילדים. שיחותיהם נסובו סביב השאלה – איך מתמודדים היום לעומת שנים קודמות. שיחות רבות שוחחו אודות דרך החינוך- לא רק איך שורדים אלא איך מרוממים תלמידים וכו׳