״מורי וידידי היקר הרב צבי גרינוולד, זה לא אבידה של חסיד יקר שהשאיר חלל גדול בחב"ד,זה הרבה מעבר לזה.
הרב צבי גרינוולד –זה חב"ד!
חב"ד במיטבה בהפצת המעיינות, בייצוג, בחמימות, בחיבוק – מצד אחד .. ובגאון ליובאוויטש מצד שני. זה ,זה חב"ד! צבי גרינוולד זה חב"ד!״

הרב ישראל הלפרין הינו שליח חב״ד בהרצליה מזה עשרות שנים. הכרותו עם הרב צבי גרינוולד ז״ל הינה עוד מהימים שקדמו לכך, מהימים בהם היו חורשים יחד את הארץ לאורכה ולרוחבה, מדלגים מקיבוץ לקיבוץ, ממושב למושב, ומדברים אל ליבותיהם של המקומיים ומעוררים את נשמותיהם אל צור מחצבתם.
״ חלק גדול מה׳דיברור׳ החבדי שלי אני למדתי אצלו. לאחר מכן, במצבים וזמנים שונים – או מבקביל או ביחד – חרשנו את כל הארץ. הוא כבר היה הוותיק ואני הייתי הכח החדש
העולה של לפני ארבעים וכמה שנים, לכן באופן טבעי נוצר בינינו קשר עמוק מאד״

הרב הלפרין נזכר באנקדוטה מימי שירותו הצבאי. כשחיוך על פניו הוא מספר:
״בימים הלא פשוטים שהייתי בסיירת הייתי איתו בקשר,הוא נתן לי כמה עצות טובות של
איך לשרוד, הוא לימד אותי איך גומעים ביצה, כי לא ויתרתי על הידור בכשרות כהוא זה. ושם היה טרף הכל, אז הוא אמר לי: ישראל, בשביל הקלציום, בשביל שיהיה לך כוח בעצמות, אתה צריך ביצה כל יום.
-אבל אין זמן.. אין איך לבשל..
הוא אמר לי: לא צריך לבשל , אתה עושה חור ככה, אתה עוצם את העיניים ואת האף ככה, שולק אותה פנימה וזהו זה״
בחיוך רחב מסיים ר׳ ישראל הלפרין את הסיפור:
״כך עברתי את הצבא, עם עצת הביצה של הרב צבי גרינוולד״

ר׳ ישראל נזכר באנקדוטה נוספת אשר מספקת חלון לערכיו ותפיסותיו האיתנים והקפדיניים את עבודת ה׳ של שומר התורה והמצוה.
״סיפר לי, בין היתר, בכל הנסיעות שלנו בהידברויות שהוא הגיע ללח״י בנעוריו בירושלים. היתה קבוצה, המפקד לא היה דתי, לא היה חרדי, אבל הקבוצה הייתה ממאה שערים. ואחד מבני הקבוצה היה מ׳הרבאראלך׳ (מחסידי תולדות אהרון).
בחורים כולם היו, עדיין בחורים, והרבאראלך, גם בתור בחורים, מהבר מצוה הולכים עם שטריימל. ואותו בחור לא הלך עם שטריימל. הלך עם הכובע הירושלמי, אבל לא עם שטריימל.
אמר צבי למפקד:
המפקד, אתה תוציא אותו מכאן
לשאלת המפקד ׳מדוע׳?
השיב צבי:
כי הם הולכים עם שטריימל והוא הוריד, הוא התחיל ׳לפרק׳, הוא יפרק לך הכל עד הסוף. אם הוא ירד בקדושה, הוא לא מתאים גם לנו.
המפקד שמע והוציא אותו.
אותו מפקד לא דתי הוציא אותו כי הוא בלי שטריימל בתור רבארלאך.
– נתן לי דוגמא לכך שצריך בכל מצב, בכל נסיון שלא יהיה, לא לוותר על קלה כבחמורה!

״כשהגענו לפני כ34 שנים לשליחות בהרצליה, ערב החב״ד הראשון שעשיתי, כמובן, את מי הבאתי שיעזור לי? את הידיד המבוגר שלי, את הרב – חבר שלי, את ר׳ צבי גרינוולד!
אז הוא הגיע, – אחרי ששנינו עברנו המון המון ערבי חבד ומילאנו אולמות.. פה הרצליה זה מקום קשה מאד. לקחנו אולם מהאולמות שיש בעיר והוא לא התמלא, חצי ממנו לא התמלא..
היה לי רע מאד, היה לי קשה מאד לספוג את זה.
צבי ראה את זה. הוא לקח ככה את כל הניהול של הערב בידיים.
הערב נגמר.
יש רכב, יש נהג,
צבי אומר לנהג:
נוסעים לבית של משפחת הלפרין
אני אומר לו: מה זה צבי?
אתה תיכף תיראה.
בקיצור, אני נכנס הביתה, הוא איתי, התיישב איתי, והתחיל להתוועד איתי, לעודד אותי,
הוא הרגיש בחוש הריח העדין שלו שזה שליח צעיר, בהתחלת השליחות. אחרי שהוא כבר ותיק מאד בהצלחות בכל הארץ. ועם הערב הזה , שמבחינתי היה איזשהו כישלון, אם זה יהיה המפגש הראשון שלי בשליחות, זה יכול להיות קריטי.
הוא לא עזב את הבית עד שהסומק לא עלה לי בלחיים והחיוך על השפתיים״

״זה צבי, ידיד נאמן, חסיד ללא כחל וסרק של הרבי , מייצג גאה של חבד בארץ״