מטה אהרון- כזה היה שבט החינוך בידיו האוהבות של המחנך הדגול. יכולתו יוצאת הדופן ומעוררת ההשראה לאחוז ב׳מטה׳ החינוך מתוך אהבת ישראל טהורה היא אשר הפכתו לדמות רבת ההוד המכונה בפי כל; המחנך. שותפיו לעבודת החינוך ותלמידיו משתפים בזכרונות וברגשי געגוע.

הרב צבי גרינוולד עסק שנים רבות בחינוך הדור . רק אומן גדול מאד הגדוש בערכי אמת של תורה וחסידות ידע לאחוז ב׳שבט׳ החינוך מתוך אהבת ישראל אמיתית . השילוב שכה איפיין אותו חדר אל ליבותם של תלמידיו ופעל את פועלו.

הקשר האמיץ והמיוחד נמשך גם בחייהם כבוגרים כאשר תלמידיו כבר משמשים בעצמם בעמדות השפעה כאלו ואחרות. אם בתחום הצבאי  המשטרתי ואם כבעלי מלאכה. קשר שנמשך ממש עד ימיו האחרונים. תלמידיו מספרים כי תמיד דאגו להזמינו אותו לכל האירועים המשמחים שלהם. התלמידים היו מגיעים לבקר את המחנך המוערך בביתו, נהנים לפגוש את המורה האהוב ולבקש עצה מכוננת .

אחד מאלפי תלמידיו של הרב גרינוולד במשך השנים, הוא ר' רפי תורג'מן, הממונה על המועצה הדתית בקרית מלאכי. הוא מתקשה להתאושש מהאבדן של מורו ורבו.
"המורה צבי היה מחנך בעל שיעור קומה. קשה לי לדבר עליו בלשון עבר. הוא היה מחנך שלי, ואת התקופה המיוחדת הזו לא אשכח לעולם. הוא אהב וחיבק את כולם. הייתה לו דרך ייחודית בחינוך וראה בה הצלחות אדירות", אומר ר' רפי תורג'מן.
"אתן דוגמה שחקוקה אצלי היטב: תלמיד שאיחר לכיתה, המורה צבי לא נזף בו וגם לא העניש אותו, אלא ביקש מהתלמיד שיכתוב פתק ובו סיבת האיחור. את הפתק שמר בתוך מחברת מיוחדת. המורה צבי הסביר לנו, שהפתקים הללו מונעים איחורים עתידיים, שכן תלמיד בוגר מבין שהוא לא יכול לאחר פעמים רבות ובכל פעם תירוץ זהה, או בסיבות לא מקובלות. כך ידענו כולנו, שאצל המורה צבי אין עונשים על איחורים, אבל ממש לא נעים ולא כדאי לאחר.
"זו דוגמה קלאסית לשיטת החינוך בה נהג; לא להעניש, לא 'להעמיד במקום' תלמיד, אלא להעניק לו כלים להתמודד עם הקושי החינוכי.
"עבורנו הוא היה דמות של מורה ושל חסיד שנתן הכל לתלמידים. גם לאחר שעזבנו את בית הספר, המשיך להיות אתנו בקשר. באומנות ידע לחבר ולקרב את התלמידים כולם בטוב טעם. אני זוכר שאני וחבריי לכיתה סיימנו את הלימודים בבית ספר למלאכה, יצאנו לשרת בצבא ואף לאחר מכן – בכל פעם שיצא לנו לבקר בכפר חב"ד, התחנה הראשונה היתה לבקר אצל המורה צבי. זו לא הייתה הערכה גרידא למחנך, אלא אהבה והערצה על מה שהעניק לנו.
"לא ייפלא שכאשר הגיע לקרית מלאכי להתוועד, הרגשתי זכות וחובה לבוא להתוועדות. למרות שחלפו כחמישים שנה מאז שלמדתי אצלו, לא יכולתי שלא להיזכר בשנים הטובות בהן התוועד עמנו בבית ספר למלאכה", מסיים ר' רפי תורג'מן.

עדותו של התלמיד מרתקת לא פחות מעדותו המקצועית של מפקח עליית הנוער שהגיע לבקר בבית הספר ולעמוד מקרוב אחר התקדמותו המקצועית. וכך מתאר המפקח הרב משה מונק באגרת מיוחדת ששיגר אל הרבי: "הרב צבי גרינוולד נותן שיעורים בשתי כיתות. הוא מורה מצויין. כמעט אין תמורה לו בכוח השפעה רוחני וחינוכי, וגם כיום שאין זה בתפקידו הרשמי [להשפיע על כלל התלמידים], פעולותיו לשם שמים זוכות להדים חיוביים ביותר. אין כמותו כמעט בארץ, להתמודד עם נוער מגוון משכבות שונות ובדרכים מקוריות.

שותפו לעבודת החינוך, הרה"ח ר' משה אדרעי משתף ומתאר את העבודה וההשפעה החינוכית הייחודית של ר' צבי גרינוולד, שהיה אבא ואמא הגשמי והרוחני של תלמידי בית הספר למלאכה. ר' משה עצמו הכיר את ר' צבי גרינוולד במסגרת החינוכית מאז שנת תשכ"ב, ובמשך עשרות שנים עבד לצדו.
"ר' צבי ע"ה היה מחנך ראשי בבית ספר למלאכה. אפשר לומר שהוא היה הלב של בית הספר. בכל תפקיד שלקח על עצמו, הן כמורה והן כמדריך, תמיד עמד בקשר מיוחד עם כל תלמיד, לאו דווקא מהכיתות בהן לימד. הוא זכה לאהבה גדולה מאד מצד התלמידים. הסיבה לכך, לדעתי, נעוצה בעובדה שר' צבי הלך עם ה'ראש למעלה' ולא כמו מורים שמגיעים לבית ספר בראש מורכן וממהרים להיכנס לכיתה או לחדר המורים.
ר' צבי תמיד דיבר בגובה העיניים עם כל תלמיד שפגש בכתה, בחצר, בחדר אוכל או בשבילי בית הספר. גם בתום השיעור, הוא לא היה רץ לחדר המורים לשתות כוס תה, אלא נותר בכיתה לשמוע את התלמידים. נפשם נקשרה בנפשו.
כאשר פגש תלמידים ברחבי כפר חב"ד מעבר לשעות הלימודים, הוא פתח בשיחה נעימה וחביבה, בגובה העיניים, מה שנתן הרגשה לתלמידים שיש להם ידיד טוב".

ר' משה אדרעי לא יכול להסתיר את געגועיו לר' צבי. הוא מהרהר ממושכות ומבקש לספר אנקדוטה בפן האישי:
"היה זה ביום הראשון שנכנסתי לעבודה, בשנת תשכ"ב. ר' צבי הדריך אותי להקפיד שבארוחות המתקיימות בחדר האוכל, יאמרו דבר תורה בכל ארוחה. במילים נעימות ובהיגיון רב הוסיף ותאר 'הרי מדובר בשתיים-שלוש דקות של תורה. תחשוב איזו זכות גדולה היא זו שאותן דקות ספורות מצטרפות לעשרות דקות מדי חודש, ולזמן ארוך במשך שנה שלמה?' ואכן, התחלתי להקפיד לשמור את בקשתו זו במשך עשרות שנים. כעת תחשב בעצמך כמה דקות תורה התווספו במשך השנים לתלמידי בית הספר למלאכה".

גם ר' יעקב גלויברמן מלוד עבד עם הרב גרינוולד בבית ספר למלאכה, והוא מספר עליו ברגש רב: "את ר' צבי ע"ה הכרתי עוד בעת ששימשתי שנים רבות כמזכיר הראשי בבתי ספר למלאכה בכפר חב"ד. היו לנו קשרי ידידות עמוקים, למדתי ממנו מהו חייל וחסיד של הרבי, והדרך לאהוב כל אחד.
את השפעת המורה הרב צבי על תלמידיו היטיב לתאר במילים תלמידו מבית ספר למלאכה בכפר חב"ד תת-ניצב יהודה דהן, מי שכיום הינו אחד מבכירי מפקדי משטרת ישראל;
'הוא כבש אותנו בדרך לימוד התורה והחינוך באהבה מיוחדת’. תמיד אמר לי שהמחנך צריך לשמש דוגמה לתלמידים.

כלי גדוש בתורה , חסידות , אהבת ה׳ ואהבת ישראל אשר חש שליחות ואחריות להעביר כל זאת ולהכווין את דרכו של הדור הצעיר.
הוא אשר אמרנו: אוחז היה הרב צבי במטה אהרון –
כאהרון הכהן אשר היה סמל האהבת ישראל והשלום, מתוך אהבה עצומה לתלמידיו חינך את תלמידיו פועל בסמכותיות ומציב גבולות אשר יכוונו את דרכם של תלמידיו בדרך העולה בית א-ל.